הערב הראשון שסגרנו היה בח' שבט תשע"ט בבני ברק עם הרבנית שרה מסיקה.
בח' אדר א' סגרנו ערב שני לקבוצת בנות חדשה בנתיבות (מבלי לשים לב שזה ח' לחודש)

הגב' מתקשרת היום בבוקר ונדהמת מהרעיון שהיה לה דיון בבית הדין וב"ה אחרי 5 שנים וחצי של התנהלות מטורפת, כמעט איבוד הדעת. תקופה של ללכת ולבא, ללכת ולבא… להתגלגל עם חובות, עם כספים, עם דיונים, עם עו"ד, עם שכירויות, עם צ'קים (אומרת שהיא מרגישה שהיא חייבת לעשות כנס).

"הכל מה' היום זה חודש מהערב והכל מאחורי, הכל, מאחורי סגור. אני לא מאמינה שאני חופשיה ומשוחררת. כאילו זהו, אין יותר דיונים? אין יותר בית הדין? אין כלום?!

הנה ישועת ה', זה לא יאומן. דברתם אתי אמרתי טוב נו אני אעשה, מה יכול להיות? מה, מה לא עשיתי? נפלאות ה'.

אני מחשבת את הזמנים ואני רואה מח' לח' " (מח' שבט לח' אדר)

הרקע לסיפור: הם התגרשו לפני 5.5 שנים, קנו דירה לפני 6.5 שנים בעידוד רבו של הבחור כשאין להורים שלו כלום. כל מי שהביא את הכסף היו ההורים שלה. הם עשו הלוואות וחובות על השם שלה ועל החשבון שלה כי הוא לא יכול לפתוח חשבון. לפני חצי שנה הם הפסיקו את ההוראות קבע שלהם שאתם היא רגילה להחזיר את ההלוואות, הפסיקו מבלי להודיע מראש, איזה חודש הוא הפסיק לשלם מזונות – הוא עוד חייב את זה. היא עברה עוד כמה דברים בדרך.

"בתוך כל הקלחת הזאת אני שואלת: ה' איך עוברים את כל הקלחת הזאתי? איך יוצאים מהדבר הזה?"

ואז היה לה דיון שבוע לפני שעשתה את הערב הראשון והיא החליטה "אני חייבת להוסיף לעצמי זכויות מה אני באה לדיון? אני לא באה לא עם עו"ד ולא עם טוען רבני, עם אף אחד. אני לא מכינה דף אחד לדיין. אני באה איך שאני עם בורא עולם – אתה ה', אתה העו"ד שלי, אתה הדיין שלי, אתה תוציא אותי מהסיפור הזה בכבוד גדול…"

שאלו אותה ואם הוא יגיד כך וכך וכו'… "אמרתי אני לא מכינה כלום מה שיהיה יהיה, ה' יוציא אותי מזה. אמרתי אני יעשה את הערב של הפרשת חלה שרציתי לעשות וזה יהיה לזכות של זה.

כמה בכיתי שעשיתי את ההפרשת חלה, בקבלת עול מלכות שמים. בכיתי כמו ילדה ומאוד התביישתי מכל האנשים שמה כי כולם מכירים אותי אבל אמרתי לא מעניין אותי שיהיה לי בושות פה, נמאס לי כבר מהסיפור הזה והרבנית ברכה אותי, הרבנית מסיקה שמלווה אותי לאורך כל הדרך… אמרתי ה' אני צריכה את הזכויות, עם זה, עם זה אני מגיעה, זה העורך דין שלי. תביני היו לי 3 עו"ד וזה לא נגמר וערב אחד כזה זהו סיימנו את החתימות האחרונות, אני מחכה שבית הדין יאשר לי את הכסף שאני צריכה להחזיר לבנק ואני סוגרת את התיק.

היום זה יהיה גם ערב הפרשת חלה זה יהיה גם לזיווג הגון והודיה. להודות לבורא עולם.

אנחנו נקבע עכשיו בירושלים לפעם הבאה.

השיא של השיא שהגרוש אמר לאחד מעו"ד בשקט שהוא לא מעוניין בכלל למכור את הדירה אלא הוא רוצה שאת הדירה הם ימכרו רק בעוד 10 שנים שמחיר הדירה יעלה ואז יהיה לו יותר רווח. לא היה סיכוי שהבנ"א יחתום על פרוק שותפות אני נלחצתי אין לי רווח מהדירה ועוד חובות כל חודש איך אני אקנה דירה אחרת?

ברגע האחרון הקב"ה הפך לו את הראש שאני אחתום לו. אני מחפש רק שתצא כבר.

לב מלכים ושרים ביד ה'. זה פורים, זה אדר, שהכל יתהפך לטובה.

"אני מדברת אתך ואני בהלם מעצמי"