הישועה של גיטה התחילה מחלום לא מובן, שהוביל לישועה מדהימה, ולערב נפלא של הודיה לה' יתברך
את חוג הבית עם הרבנית חגית שירה הזמינה גיטה גטניו דווקא אחרי הישועה המופלאה לה זכתה. והישועה הזו שווה סיפור מיוחד.
"חודשיים לפני מלחמת לבנון השנייה חלמתי חלום, שאשה מבוגרת מגיעה אלי ונותנת לי את הפתק שקבלתי במקווה לפני החתונה שלי", היא מספרת. "באתי לאמא שלי ושאלתי אותה – מה זה החלום הזה? מה עושים עם זה? היא אמרה לי – 'את צריכה ללכת למקווה'. לא הבנתי מה היא רוצה ממני. אמרתי לה, 'אני בת 50, בשביל מה אני צריכה מקווה?', אבל היא אמרה לי שוב, 'תלכי למקווה!'.
"החלטתי לעשות את זה. הלכתי פעמיים למקווה, ובפעם השנייה גם הלכתי לרב אלעזר אבוחצירא זצוק"ל.
"בשבת האחרונה של מלחמת לבנון השנייה, ב-12.8 בשעה 09:00 בבוקר, דפקו לנו בדלת שני קצינים מקציני העיר באר שבע, ואמרו לי שהבן שלי פצוע אנוש, ושאני צריכה לבוא לרמב"ם מיד יחד איתם. כמובן שלקחתי איתי את ספר התהלים שהייתי צמודה אליו. קראתי כל הזמן תהילים, נתתי צדקות והדלקתי נרות, ודיברתי עם הקב"ה כל הזמן. עד שהגעתי לבית החולים, הבן שלי כבר היה אחרי ניתוח, ובניסים ממש, ברוך השם, הוא היה בסדר גמור והתאושש בצורה טובה. זה הנס הראשון".
הנס השני הגיע אחרי פחות מ-12 שעות. "פתאום באה אלינו בחורה, ושאלה אם הבן שלי חי. דברנו איתה, וגילינו שהבחורה הזו הייתה מתנדבת במד"א, והיא זו שלקחה אותו מהמסוק. היא דברה עם הרופאים, התעקשה שישאירו אותו ער ושיטפלו בו. היום – היא אשתו, ויש להם 3 ילדים".
יום אחד, גיטה שאלה את בנה – "על מה חשבת אז, במלחמה, כשנפצעת?". הוא ענה לה שהוא חשב על זה שאפילו לא הספיק להתחתן.
"אחרי שהבן שלי הבריא וגם התחתן, הזמנתי את הרבנית חגית שירה לערב הודיה. בקשתי ממנה לברך את הזוג, ויחד איתם גם את בתי – גם בתי וגם כלתי היו בהריון באותו הזמן. כאמור, היום יש לבן שלי 3 ילדים.
"מאז הסיפור הזה, אני ובעלי שומרים תורה ומצוות, והנחלנו את זה גם הלאה – בנותיי וגם כלותי שומרות על טהרת המשפחה ומקפידות על ההליכה למקווה", מסיימת גיטה את סיפורה המרגש.
