שני ערבים על שכירות עסק

פסקי דין - מרכז הבוררות 'שלום ואמת'

מאיר הוא צעיר כריזמטי ויוזמתי, שעבר לגור לפני כשנתיים ביישוב קטן בצפון. באותו יישוב לא הייתה מכולת, וכל קנייה של מוצרים בסיסיים הייתה כרוכה בנסיעה של 15 דקות למכולת באחד מהיישובים באזור, וקנייה גדולה יותר הייתה כרוכה בנסיעה של 30 דקות לעיר הקרובה לאחת מרשתות המזון המובילות.

לאחר בדיקה עסקית מקיפה, מאיר החליט לפתוח ביישוב שבו הוא גר מכולת מורחבת שתיתן שירות נצרך לא רק ליישוב עצמו אלא לכל האזור. מומחים שונים בתחום אמרו לו שהמיקום שלו הוא אידיאלי ועם תמחור נכון, כל התושבים באזור יבואו לקנות אצלו.

לאחר שמאיר הקים את העסק, הציפיות שלו לא עמדו במבחן המציאות. רוב תושבי האזור התרגלו לנסוע לעיר הקרובה לצורך הקניות המרכזיות ואף נהנו מהיציאה מהשגרה מידי פעם, ובנוסף המחירים שם היו זולים יותר ובהחלט הצדיקו נסיעה הלוך וחזור של שעה. נתון אחר שעמד לרעתו היה מגפת הקורונה שבעטיה אנשים רבים הפסידו את מקור פרנסתם והרגלי הצריכה שלהם הצטמצמו משמעותית.

לאחר תקופה של כחצי שנה, המכולת של מאיר נקלעה למשבר כלכלי והוא היה זקוק בדחיפות לסכום כסף גדול שיאפשר לו "לצוף מעל פני המים" לתקופה הקרובה. הוא פנה לאליהו גיסו שהיה יבואן מצליח וביקש ממנו הלוואה על סך 100,000 ₪.

אליהו שהיה מודע לקשיים העסקיים של מאיר, הרגיש מאוד לא בנוח לסרב לגיסו ומאידך חשש שהוא יאבד את כספו. הוא הסכים להלוות למאיר את הסכום הנ"ל ובתנאי שמאיר יביא 2 אנשים מוכרים שיסכימו לחתום ערבות על ההלוואה הנ"ל.

מאיר ביקש משני אחיו – קובי שעבד בתור סוכן מכירות וגדי שעבד כמורשה חתימה באחד מהבנקים, לחתום על הערבות בשבילו.

שניהם הסכימו כדי לעזור למאיר לשקם את העסק שלו, וכולם נפגשו בבית של אליהו לצורך סיכום הפרטים. מאחר ואליהו הכיר את כולם וסמך עליהם, הוא לקח דף נייר וכתב בכתב ידו שהוא מלווה למאיר 100,000 ₪ שאותם הוא צריך להחזיר תוך 12 חודשים ושהערבים על ההלוואה הם קובי וגדי.

כולם חתמו ולחצו ידיים, ואליהו נתן למאיר את הכסף.

מאיר השקיע את הכסף בניסיון לשקם את המכולת שהקים, אבל כל ניסיונותיו לא צלחו. העסק המשיך לצבור הפסדים, עד שלבסוף לאחר כחצי שנה מאיר נאלץ בצער להכריז על פשיטת רגל. הוא איבד את כל מה שהיה לו ונשאר בחוסר כל.

אליהו הרגיש חוסר נעימות גדולה לבקש ממאיר את הכסף, אולם מאחר ותקופת הקורונה הייתה קשה גם בשבילו והוא היה צריך את הכסף בדחיפות, עם סיום תקופת ההלוואה, הוא פנה לגדי ולקובי שחתמו ערבות וביקש מהם את הכסף, אבל התעוררה בעיה. מגפת הקורונה פגעה קשות בעסק שבו קובי עבד כסוכן מכירות והוא פוטר לפני מספר חודשים, כך שלא הייתה לו שום אפשרות לשלם את חלקו בערבות.

אליהו פנה לגדי וביקש ממנו לשלם את מלוא סכום הערבות, אבל גדי סירב בתוקף. לטענתו הוא היה ערב רק על חצי מהסכום – על 50,000 ₪ בלבד, ועל החצי האחר קובי היה ערב. הוא מוכן לשלם את החצי שהוא התחייב עליו אבל בשום אופן לא מוכן לשלם גם את החצי השני. אליהו טען שמבחינתו כל אחד מהערבים התחייב על כל הסכום והוא ביקש שני ערבים רק למקרה שלאחד מהם לא יהיה מהיכן לשלם, מה שקרה כעת עם קובי, ולכן הוא דורש שגדי ישלם לו את כל ה-100,000 ₪ ולאחר מכן שיתבע בעצמו את קובי ואת מאיר שיחזירו לו את כספו. מאחר ואליהו וגדי לא הצליחו להגיע להסכמה, הם פנו ביחד למרכז הבוררות "שלום ואמת" כדי לקבל פסק מהיר וברור.

תשובה

כשיש שני ערבים על הלוואה אחת, יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים מה מתחייב כל אחד מהם לשלם:

יש אומרים שכל אחד מתחייב לשלם רק חצי מהחוב ולכן המלווה לא יכול לגבות את כל החוב רק מאחד מהם גם כשאין לשני מהיכן לשלם.

יש חולקים ואומרים שכל אחד מהם מתחייב לשלם את כל החוב, ולכן המלווה כן יכול לגבות את כל החוב רק מאחד מהם אפילו כשיש לשני מהיכן לשלם (כגון במקרה שאחד מהערבים הוא אדם תקיף ולא נעים, והמלווה מעדיף שלא לפנות אליו).

יש אומרים שדין זה תלוי מתי הערבים חתמו: אם הם חתמו בשעת נתינת הכסף – כל אחד מהם מתחייב לשלם רק חצי מהחוב, אבל אם הם חתמו ערבות לאחר נתינת הכסף – כל אחד מהם מתחייב לשלם את כל החוב.

המחלוקות הללו הן בין במקרה של ערבות רגילה ובין במקרה של ערבות מורחבת יותר שנקראת "ערב קבלן".

חשוב להדגיש שאם אליהו היה כותב בשטר ההלוואה והערבות במפורש שהוא יכול לגבות את כל החוב גם מאחד מהערבים בלבד, והערבים היו חותמים על כך, לא הייתה לגדי שום טענה והוא היה חייב לשלם את מלוא הסכום. שאלה זו וכן שאלות דומות, מתעוררות בגלל שאנשים מוותרים על שירות הלכתי-משפטי, לרוב כדי לחסוך את העלויות של שירות זה, וכותבים שטרות בינם לבין עצמם, ובחלק מהמקרים רק מסכמים דברים בעל פה. לו אליהו היה מתייעץ עם דיין מומחה לפני מתן ההלוואה ומשלם לו על מנת שיכתוב לו שטר הלוואה וערבות שתקף על פי ההלכה ועל פי החוק, הוא לא היה נקלע לבעיה זו מלכתחילה והיה חוסך לעצמו הרבה עוגמת נפש, בזבוז זמן והפסדים כספיים גדולים לאין ערוך.

פסק ההלכה של מרכז הבוררות:

מאחר ולא נכתב בשטר הערבות באופן ברור שאליהו יכול לגבות את כל החוב מאיזה ערב שירצה, הרי שיש מחלוקת הפוסקים האם גדי התחייב לשלם רק חצי מהסכום או את כולו, ולכן לא ניתן לחייב את גדי לשלם לאליהו יותר מ-50,000 ₪.

  • [מקורות: שולחן ערוך חושן משפט סימן ע"ז סעיף ג' וסימן קל"ב סעיף ג', קצות החושן על סימן ע"ז שם ס"ק ג', ביאור הגר"א על סימן ע"ז שם ס"ק י"ח, הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א בקובץ הישר והטוב כרך י"ט ה'תשע"ה עמודים מ"ו-מ"ט].

  • פורסם בהסכמת הצדדים בשינוי פרטים מזהים.

עוד פסקי דין

השאירו פרטים ונציג מטעמנו יחזור אליכם